להתחברות
לקבלת שם משתמש וסיסמא
הרשם כאן

University of Mannheim | מקורות

משפט מבוים: הזכות של אנשים עם מוגבלויות להיות הורים

מיני-רציו:
* אין להורות על צמצום תוצאות האימוץ של קטינה, בתם של המבקשים, שהוכרזה כבת אימוץ כלפיהם, לאימוץ פתוח באופן שסבתהּ תגדלה, לאור טובת הקטינה; השיקולים הנוגעים למשפחה הביולוגית, להורים המיועדים לאימוץ ולקטינה, מובילים למסקנה כי אין להורות על אימוץ פתוח.

* משפחה – אימוץ – טובת הילד

* משפחה – אימוץ – היעדר מסוגלות הורית

* משפחה – אימוץ – אימוץ פתוח

בקשה למתן רשות ערעור על פסק דין של בימ"ש המחוזי שהותיר על כנו את פסק הדין של בימ"ש לענייני משפחה בתיק אימוץ לפיו התמלאו כלפי המבקשת ובעלה, שהוכרו במפגרים בשכלם תנאי סעיף 13(א)(7) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 ובשל כך הוכרזה כלפיהם בתם הקטינה ילידת חודש 7/08 כבת אימוץ. תוצאת האימוץ הותאמה לאימוץ סגור. בבקשה מבוקש להורות על צמצום תוצאות האימוץ לאימוץ פתוח באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. הדיון נסב אודות השאלה האם טובת הקטינה לגדול אצל סבתהּ, שעה שהוריה נעדרי מסוגלות הורית, ואודות השאלה האם יש להורות על אימוץ פתוח.

בית המשפט העליון (מפי השופט הנדל ובהסכמת השופטים רובינשטיין וג'ובראן) דחה את הבקשה למתן רשות ערעור ופסק כי:

אשר לטובת הקטינה לגדול אצל סבתה, חוות דעת קבעה כי הסבתא נעדרת מסוגלות הורית לטפל בקטינה. נוסף על כך, הסבתא מטפלת בשתי קטינות נוספות, אחת מהן סובלת מבעיות התפתחות, אף שלא כמו הקטינה נשוא ההליך דנן. כלל הגורמים סבורים כי אין בכוחה של הסבתא לגדל את הקטינה. בנוסף, הליקויים מהם סובלת הסבתא וההכחשה לקשייה שלה וקשייה של הקטינה עלולים להקשות עליה להעניק סביבה בטוחה עבור הקטינות יחד, כל שכן כאשר עסקינן בקטינה בעלת צרכים רבים ומורכבים.

הקטינה כיום כבת 3.5 ושוהה אצל משפחה אומנת המבקשת לאמצה, עמה יצרה התקשרות בריאה ומשמעותית. היא מעולם לא הייתה בחזקת משפחתה הביולוגית. משפחת האומנה המגדלת את הקטינה "הותאמה" לטיפול במצבה ויועדה לסייע בשיקומה. אצל הסבתא ניכרו קשיים משמעותיים בהתמודדות עם הקטינה. לא דלות אמצעים של הסבתא הכריע את הכף לטובת הכרזת הקטינה כבת אימוץ, אלא אישיות הסבתא עצמה. אין לבצע גזירה שווה מהנפסק בעניינה של אחות הקטינה לאור השוני בין הקטינות. בחינת טובת הילד היא לעולם ברמה הקונקרטית. ילדים בעלי צרכים שונים דורשים התמודדויות שונות ובהתאם, רמת יכולת הורית שונה. אין להתעלם מהשוני הקיים בין הקטינות וכפועל יוצא יכולתן וסיכוין להיקלט במשפחה מאמצת. העומס המצטבר המוטל על הסבתא שונה בשני המקרים. לאור כל האמור, אין מקום להתערב בקביעת בימ"ש המחוזי לפיה הסבתא לא יכולה לשמש דמות הורית עבור הקטינה.

אשר לאימוץ פתוח או סגור, הלכה היא, כי אימוץ יהא סגור, למעט במקרים חריגים. מעבר לכלל, ההכרעה נגזרת מבדיקה פרטנית. צמצום תוצאות האימוץ באופן שיישמר הקשר בין הקטינה למשפחתה איננו עולה בקנה אחד עם טובתה ועלול לפגוע בתכלית האימוץ. בחינת צמצום תוצאות האימוץ נסובה סביב ההנחה לפיה במוקד ההתייחסות נמצא לעולם הקטין ולא קשר הדם עם הדמות המבקשת לאמצו. אכן, יש מקרים בהם אימוץ פתוח מהווה מענה ראוי, אך יש לבדוק היטב את נסיבות המקרה הנדון. לשם כך, עמד בימ"ש העליון על שלוש מסגרות של שיקולים לבחינת האפשרות לצמצום תוצאות האימוץ: שיקולים הנוגעים להורים הביולוגיים; שיקולים הנוגעים להורים המאמצים; שיקולים הנוגעים לקטין עצמו. בחינת מסגרות שיקולים אלה מובילה למסקנה כי מקרה זה אינו מתאים לצמצום תוצאות האימוץ.