חופש המימון בתרבות | מקורות

 "אני מתכוונת לעשות כל מאבק צודק נגד החוק הזה. אני חושבת שיש כאן גם שאיפה לנתק את הפלסטינים מיתר העולם הערבי, במידה ויהיה בהם רצון להציג שם סרט שהוא גם פלסטיני. המצב כאן הגיע לחוסר היגיון. מצד שני אני חייבת לומר שמבחינתי זה היה צפוי. לא יהיה כאן שינוי, זו מדינה ימנית עם ממשלה גזענית". 

כשנשאלת בישאראת לגבי רצונה של המדינה בקרדיט עבור מימון מטעמה היא משיבה נחרצות: "אין פה הצדקה. גם הציבור הפלסטיני משלם מיסים. אין בשאר העולם חוק נגד במאי המחייב אותו להגדרה לאומית של הסרט שלו. הם רוצים להכחיש שיש עוד זהות של פלסטינים אזרחי מדינת ישראל שגרים פה. 

"הכסף הציבורי הזה גם מייצג את האזרחים הפלסטינים, הכסף שלי ושל המשפחה שלי ושל 20 אחוזים מאזרחי המדינה. אחוז תקציב התרבות שניתן לפלסטינים הוא אפסי. הסרט מספר את הזהות שלו. אני מהצד יכולה להגיד שלא אכפת לי שהסרט יהיה ישראלי, אבל אני בטוח אוסיף שהוא פלסטיני. לפעמים זה מרגיש כאילו הח"כים מתחרים ביניהם מי יותר שונא ערבים". 

השחקן והיוצר פיראס חורי, במקור מהכפר עילבון, החליט לפני כשנתיים שלא לפנות לקרנות הקולנוע הישראליות על מנת למצוא מימון לסרטיו. "זה מאוד קשה להתמודד מול הקרנות האלה", אומר חורי, "אני החלטתי שאני מנסה למצוא לסרט שלי מימון בעולם הערבי ובאירופה. אמנם זה לוקח זמן אבל לאט לאט מתקדמים".

"זו מדינת אפרטהייד – גם בתחום הקולנוע" מור קומפני 31.3.15

למאמר המלא לחצו כאן