לקבלת שם משתמש וסיסמא
"ברית הזוגיות" היא מילה מכובסת ל"נישואין אזרחיים". ה"כביסה" נועדה להקל על עיכול הרעיון, שכן אין מכנים את הקשר שנוצר בדרך זו בין איש לאישה כנישואין, אלא כזוגיות – שהיא לא מושג הלכתי. עובדה זו גם מדגישה את שדה הדיון: הויכוח הקוטבי בין תומכי ברית הזוגיות ובין המתנגדים אינו ויכוח הלכתי. מדינת ישראל אינה פוסקת הלכה, ואין לה כל השפעה על ההלכה בתחום זה. גם אם היא תכריע שניתן לערוך ברית זוגיות בין יהודי לגויה, בין גבר לגבר, בין אח ואחות וכדו' – לכל זה לא תהיה השפעה כלל על ההלכה. ההלכה הנצחית תעמוד במקומה, ולא תכיר חס ושלום בנישואין אלה.
זהו דיון על זהותה של המדינה, לא של ההלכה. השאלה הנתונה בדיון היא האם על מדינת ישראל כמדינה יהודית לעצב את ההכרה שלה ככזו בנישואין לאור עקרונות ההלכה והמסורת היהודית, או שהמדינה צריכה להתנתק מהיהדות ולקבוע כללים אחרים להכרה בנישואין.
מדוע לתמוך בהצעת ברית הזוגיות ?
א. במדינת ישראל ישנם עשרות אלפי אנשים שאינם יכולים להינשא. על פי החוק. זהו מצב בלתי נסבל. בראש ובראשונה מדובר בגויים רבים שאינם שייכים לעדה דתית כלשהי, והמדינה לא מאפשרת להם להינשא. מעבר להם, ישנה רשימה ארוכה של זוגות שהרבנות אינה מוכנה להשיא – למן כהן וגיורת, דרך פסולי חיתון מדאורייתא ועד לנישואי יהודי וגויה. מדינה כמדינה חייבת לתת מענה לאזרחיה.
ב. ברית הזוגיות היא טובה מאוד להלכה. מי שאינו מכיר בה ומבקש להתנתק מהמסורת היהודית גם לא שומר בדרך כלל את כלליה. על כן, אם הוא יקים את משפחתו שלא על פי ההלכה הוא גם לא יוכל לפגוע בה. כך תימנענה בעיות רבות של ממזרות, עגינות, סרבנות גט, ניאוף וכדו' – והדבר אך יגביר את משמעותה של ההלכה לדבקים בה.
ג. באופן מעשי, מדינת ישראל כבר מכירה בנישואים אזרחיים, לאור נישואי קפריסין שהוצגו לעיל. קבלת ברית הזוגיות אינה יוצרת מצב עקרוני מחודש, אם כי היא מגדילה בהרבה את המספרים של אלה שיינשאו בנישואין אזרחיים.
ד. המציאות כיום מחייבת את עולם ההלכה להתפשר (פראקטית, לא עקרונית) על המון עקרונות, בשל כפייתה של המדינה, מרוץ הסמכויות וכדו'. קבלת חוק זה תאפשר לפוסקי ההלכה לפסוק על פי ההלכה, שכן ההזדקקות להלכה תהיה וולונטרית ולא כפייתית. הדבר גם ימנע התערבות של רשויות מדינה חילוניות בדיון ההלכתי.
באופן אישי, אני תומך מלכתחילה, ולא רק כאמצעי כניעה, במציאת הסכמת ביניים שתותיר את מסלול הנישואין כדת משה וישראל כדרך העיקרית והבסיסית, אך תפתור את בעיית הזוגות הרבים המבקשים להינשא ואינם יכולים. כיום אנו אוחזים בשני קצוות המקל – מחד גיסא לא משיאים אותם ומאידך גיסא לא מאפשרים להם ללכת בדרך אחרת.
