כנס

מסחר בשבת | עמוד דיון

תקציר

מסחר בשבת

האם יש להתיר או לאסור פעילות מסחרית בשבת ?

להתיר מסחר בשבת

להתיר מסחר בשבת

הממד הדתי של השבת, כמו גם הרצון לייצר דרכה סדר חברתי, אינם משותפים לכל הציבור. לכן יש לאפשר את קיומו של המסחר בשבת
>
0
לשמור על סטטוס קוו

לשמור על סטטוס קוו

לא צריך לייצר חקיקה נוספת בנושא זה ולא לנסות לכפות מציאות, המצב הקיים צריך להישאר.

0
לאסור על מסחר בשבת

לאסור על מסחר בשבת

לאור היותה של השבת סממן חשוב לצביון יהודי במרחב הציבורי, ולאור ערכיה החברתיים של השבת, יש לאסור על קיום מסחר בשבת

0

סיכום

באמנת גביזון – מדן עלתה האפשר להבחין בין מסחר בשבת, שאותו יש לאסור,

לעומת פעילות תרבותית ענפה שאותה יש להתיר ואולי אפילו לעודדה. עמדה זו נתמכת באופן מפתיע על ידי אישים מרכזיים בתולדות הציונות ובהם חיים נחמן ביאליק ,אחד העם ואפילו מאיר דיזנגוף.

 

בדיון  היתה הצעה זו מקובלת  על רוב הדוברים, אך לא על כולם.

יש מי שמתנגד לכל איסור, גם על מסחר, מסיבות של כפייה דתית. מנגד, יש מי שמתנגד להתיר כל פעילות שיש בה חילול שבת בפרהסיה שכן המסורת היהודית לא מבחינה בין האיסורים השונים.

 

בדיון עלו גם מטרות סוציאליות שהן מעבר לדתיות אלא שיש מי שטוען, שכל עוד משולם שכר הוגן לעובדים בשבת ומאפשרים להם יום מנוחה מלא במשך השבוע, לא רק שאין כאן פגיעה סוציאלית אלא להיפך שכן עובדים עניים – יכולים להעלות את שכרם בגלל הפיצו של גובה שכרם בשבת.

יש גם טוענים שגם "תרבות השופינג" הנה תרבות ראויה ואין לאסור באופן פטרוני על מי שרוצה לבלות כך את השבת.

 

בכל הדיונים מצויינים שמות בעלי העמדות כדוברים ישירים. אנו מבקשים להדגיש שמדובר בסיכום עמדתם על ידינו.

הדיון

x
מעבר סוגיה

מעבר סוגיה

השבת בצומת היהודית דמוקרטית

x

תרבות – כן, מסחר – לא

מתוך אתר אמנת גביזון-מדן

מקור לדיון

מקור לדיון

x

גדעון סער:

ראו גם את אמנת גביזון-מדן, שם הוקדש פרק שלם להצעות בנושא השבת בישראל. בפרק זה בהצעה מס' 4 נכתב כך:
לא ייאסר על מסעדות ובתי בילוי לפעול בשבת, בהקפדה על מסגרות של מיקום ושל רעש מתאימים. על מספר מוגבל של חנויות מכולת קטנות, תחנות דלק ובתי מרקחת לא ייאסר לפעול
בשבת. זיכיון לפעולה בשבת יכול שיינתן על בסיס תורנות, ויותנה באגרה מיוחדת. מסעדות, מוזיאונים ומקומות בילוי אחרים הפתוחים בשבת ישבתו יום אחר בשבוע…"

58. עינינו הרואות, הכלל אשר עובר כחוט השני בהסכמה הלאומית הרחבה בדבר פעילות בשבת הוא: פעילות תרבות, נופש ובילוי – כן; פעילות מסחרית – לא.

להמשך הקריאה

 

אלעזר שטרן:

שטרן הבהיר כי הוא עצמו הגיש הצעת חוק בממשלה יחד עם רות קלדרון, המבוססת על אמנת גביזון מידן, לפתיחת מסעדות ובתי קפה בשבת, כולל תחבורה ציבורית חלקית אך ללא מסחר.

להמשך הקריאה

תומכי האמנה

תומכי האמנה

2 תגובות
  • x

    מתוך אתר הארץ:

    הוא (מדן) הסכים להתיר קצת תרבות חילונית בשבת, והיא (גביזון) ויתרה בערפול בעניין השתלות איברים. שניהם הסבירו את המניע לאמנה בדאגה עמוקה מפני "פיצול העם".

    גביזון בחרה להתפשר עם השיח המתנחלי, שיש לו "אג'נדה", מובהקת משלו. זו מוגדרת על ידי מדן בעדינות בנימוקי האמנה ובחריפות בהתבטאויות אחרות. התפשרותה נבעה מהחרדה הכנה שהיא מביעה, בכתבים רבים, לגורל אחדות העם היהודי לנוכח השסעים והסכנה הדמוגרפית. קשה להתעלם מכך, שעמדה זו מושפעת ממסע הפחדה פוליטי שיזם המחנה הלאומני. לעומת זאת, ציבור לא מבוטל מאמין (וגביזון מודעת לכך), שאסור להתפשר עם העמדה הזאת, ויש לנהל מאבק עקרוני נגדה.

    להמשך הקריאה

     

    מאמר מערכת הארץ:

    למה דווקא הציבור החילוני, הנאלץ לספוג איסורים והגבלות בחוק בשם הדת, אמור להיות זה שמקריב את החופש שלו למען אותו "איזון" קדוש?

    …במקום לחתור לביסוס של מדינה ליברלית, המאפשרת לכל אדם חופש דת וחופש מדת, ישראל הולכת ונהפכת למדינה הכפופה לתכתיבי הדת וההלכה.

    למאמר המלא לחצו כאן

    יוסי שריד:

    אמנת גביזון מדן היא אוסף של משאלות לב חסודות שלצערי אין להן שום סיכוי להתממש במציאות חיינו. הרי שורש הסכסוך והמחלוקת גלוי לעין. והשורש הוא מקור הסמכות. כל עוד לא נסכים על מקור הסמכות האם הוא בהלכה או בדמוקרטיה, האם הוא ברשות הרבנים או ברשות המוסדות הנבחרים, עד אז לא נתקדם בכל מאמצי הפיוס שלנו. ואילו ברגע שנסכים על מקור הסמכות, כל שאר חילוקי הדעות ייתישבו מאליהן.

    להמשך הקריאה

    מתנגדי האמנה החילונים
    מחלוקת

    מתנגדי האמנה החילונים

  • x

    חגי סגל:

    השבת היהודית היא סיפור הצלחה של אלפי שנים, אין צורך לשפץ אותה. לפי התורה שקיבלנו כולנו בסיני דין אחד למרכול מחלל שבת ולתיאטרון מחלל שבת. אפילו פוסק נדיב במיוחד לא יוכל למצוא היתר להצגה של 'הקאמרי' בליל שבת או לפתיחת בית קפה בשבת בבוקר, גם אם בתמורה ייסגרו קניונים שפתוחים היום שבעה ימים בשבוע. שבת היא שבתון מוחלט לפי ההלכה, ומשהו אחר לגמרי לפי טיוטת החוק הנ"ל.

    להמשך הקריאה

     

    ידידיה מאיר:

    בדרך חזור שמעתי ברדיו חבר כנסת לשעבר, דתי. לא בא לי לכתוב את שמו. הוא התראיין עלצאותו נושא בדיוק, והתחיל לדבר על הסטטוס קוו, ועל אמנת גביזון-מדן, ועל הצעות פשרה כאלה ואחרות. ”אנחנו הדתיים“, הוא הסביר, ”נצטרך לומר בקול ברור: מסחר – לא, פנאי – כן“. הקשבתי לו כשהוא המשיך לפרט: ”בתי קולנוע ומוזיאונים יהיו פתוחים, כי הם עוסקים בתרבות ובפנאי, אבל קניונים ופיצוציות וכל מיני חנויות יהיו סגורים“. איזה מזל שבערוץ 10 לא שאלו אותי על זה. אני לא הדובר של הקדוש ברוך הוא. הוא לא מינה אותי להגיד בשמו אם הוא מרשה לעשות עסקאות כאלה סביב המתנה שהוא נתן לנו

    להמשך הקריאה

    מתנגדי האמנה הדתיים
    מחלוקת

    מתנגדי האמנה הדתיים

x

העותרת תוקפת את חוקתיותן של ההוראות בחוק שעות עבודה ומנוחה האוסרות על העסקת יהודים בשבת. לטענתה, הוראות אלה פוגעות בחופש העיסוק המעוגן בחוק-יסוד: חופש העיסוק, והן אינן עומדות בתנאי פסקת ההגבלה. לטענת העותרת, האיסור על העסקה בשבת פוגע בזכותה לחופש עיסוק וגורר פגיעה כלכלית משמעותית בה ובעובדיה.

להמשך קריאה

חופש העיסוק

חופש העיסוק

תגובה אחת
  • x

    אכן, איסור העבודה בשבת פוגע בחופש העיסוק,
    כפי שהוא מוגדר בסעיף 3 לחוק-יסוד: חופש העיסוק,

    שבו נקבע שכל אזרח או תושב של המדינה חופשי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח-יד.

    ברם, חוק-היסוד – ב"פסקת ההגבלה" שבסעיף 4 – מתיר פגיעה בחופש העיסוק,
    בחוק ההולם את ערכיה של המדינה, שנועד לתכלית ראויה
    ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.
    בענייננו, חוק המנוחה מקיים את כל התנאים המנויים בפסקת ההגבלה.

    להמשך הקריאה

    דליה דורנר
    הקשר

    דליה דורנר

איסור מסחר בשבת מטעמים סוציאליים

x

חוק שעות עבודה ומנוחה הוא סוציאלי, חילוני, ואינו שנוי במחלוקת. הפרה שלו היא עבירה פלילית.
שורשיו ההיסטוריים אכן נעוצים במקורות שלנו, ב"שמור את יום השבת לקודשו". זה ציווי סוציאלי בן אלפי שנים, נאור באופן בלתי נתפס נוכח העובדה שנכתב בתקופה שהיו נהוגים בה עבדות ושיעבוד האחר…
חנות מכולת שכונתית לא תיפתח בשבת, גם לא חנות בגדים. בינתיים, ייסעו הקונים בשבת לקניון, וביום ראשון כבר לא יגיעו לחנות השכונתית. ריכוז המסחר בידי עסקי ענק והרעבת העסקים הקטנים, הוא פוגעני – לא רק כלפי בעל העסק הקטן, אלא גם כלפי עובדיו ובעיקר כלפי המשק כולו…
וכחילונית גמורה אני מודיעה בזה שאין כאן ולא שמץ של מאבק חילוני על החופש. אין חופש במקום שבו העובד מנוצל. יש כאן רק תמריץ אחד: כסף, שלא לומר חמדנות.

להמשך הקריאה

תומכי השבת החברתית

תומכי השבת החברתית

3 תגובות
  • x

    לשבת שני תכנים, דתי וגם סוציאלי:

    כבר בעשרת הדברות כלול גם הפן הסוציאלי של השבת – מנוחה לכל.

    חז"ל מכנים אותה מתנה.

    הפילוסוף הרמן כהן מדבר על הרחבת השבת לכלל האנושות.

    במישור היהודי, כתב אחד העם כנגד האדישים לאפשרות של ביטול השבת.

    ובמישור הכלל אנושי, אברהם יהושע השל ראה את השבת כ"ארמון בתוך הזמן".

    החפץ חיים, מדבר על השבת "כמו הלב" לשבוע.

    להמשך הקריאה, עמ' 28

    השופט אליקים רובינשטיין
    תמיכה

    השופט אליקים רובינשטיין

  • x

    אם יפעלו עסקים ושירותים בשבת, הזכויות הסוציאליות של העובדים בהם ייפגעו. ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה נימוק זה לפני הבחירות, להסברת התנגדותה לתחבורה ציבורית בשבת. סגן ראש עיריית תל-אביב-יפו, דורון ספיר, סיפק נימוק דומה להסברת התנגדותו לסופרמרקטים פתוחים בשבת. שניהם אינם בודדים בעמדתם זו. יש רק בעיה אחת בטיעון הסוציאלי: הוא פשוט לא נכון. בארה"ב ובאירופה אין יום חופש ספציפי שמחייב את כולם.

    וכמובן, כולם שוכחים מזכויות סוציאליות של קבוצה אחרת: הצרכנים.

    אין שום דבר סוציאלי בקביעת יום חופשה אחיד לכולם.

    להמשך הקריאה

    שוללי הערך הסוציאלי של השבת
    מחלוקת

    שוללי הערך הסוציאלי של השבת

    • x

      אהרון ברק:

      הבטחת יום מנוחה לעובד ולמעביד, קביעת יום מנוחה אחיד בכל המשק, באופן המבטיח את רווחת המשפחה, וקביעת יום מנוחה זה על בסיס דתי-לאומי… מהווה "תכלית ראויה"… התכלית החברתית-סוציאלית משרתת מטרה ציבורית חשובה. היא נועדה להגן על הפרט (העובד והמעביד) והיא נועדה להבטיח את רווחת המשפחה כולה, וכל זאת תוך הבטחת שוויון בין האדם הדתי לבין מי שאינו דתי.

      מרים נאור:

      כל עובד לבחור לעצמו יום מנוחה, כדרישת העותרים, במקרים רבים הבחירה האמיתית תהיה בידי המעביד ולא בידי העובדים. שומר שבת שמעסיק ידרוש ממנו לבחור ביום חול כיום המנוחה כתנאי להעסקתו – יימנע מלקבל את העבודה. גם למי שאינו שומר שבת המעדיף שיום המנוחה שלו יהיה דווקא בשבת, כדי שיוכל לבלות עם בני משפחתו, לא תהיה בחירה חופשית. בבואו לחפש עבודה המעביד עשוי להבהיר לו כי ייתן עדיפות לעובדים המוכנים לעבוד בשבת. אילוצי פרנסה עשויים לגרום לכך שהעובד "יבחר" ביום מנוחה שאיננו היום המועדף עליו באמת, ולא נוכל לוודא שהבחירה ביום מנוחהאחר שאיננו יום השבת היא אכן בחירה חופשית.

      אילה פרוקצ'יה:

      ראוי להכיר בכך כי כדי לאפשר מימוש התכנים האישיים ותרבות-המנוחה של הפרט, נדרשות גם מסגרות ציבוריות שתסייענה בכך ותאפשרנה זאת, ובהן תחבורה ציבורית שתאפשר תנועה חופשית של הציבור; פתיחה של מוזיאונים ומוסדות תרבות, פעילות תיאטראות ובתי קולנוע, קיום הרצאות וכנסים וכיוצא באלה. הפעלתם של מוסדות אלה עשויה להצדיק מתן היתרי עבודה בשבת למפעיליהם.

      להמשך הקריאה

      אהרון ברק ושופטי בג"צ
      תשובה

      אהרון ברק ושופטי בג"צ

x

אילו, למשל, היתה משמעותה של השבת סוציאלית או לאומית – היתה מיותרת לגמרי : למנוחת העובד דואג מזכיר האגודה המקצועית – ולא ירדה שכינה על הר-סיני למלא פונקציה זו…

אם אין לשבת משמעות של קדושה – וקדושה הוא מושג שאין לו שום מובן הומאניטארי או אנתרופוצנטרי – אין לה שום משמעות.

אין משמעות השבת אלא הקדושה – להשליט על שביעית מחיי-האדם אורח-חיים מיוחד, שאינו נובע מטבעו ונטיותיו וצרכיו של האדם אלא רק מהחלטתו לקבל עליו עול מלכות-שמים, אורח-חיים שהוא שונה ונבדל מאורח-החיים הטבעי, והלכותיו מבליטות ומדגישות שוני זה ("אות היא לעולם") מכאן, שהשבת מאבדת את כל משמעותה הדתית אם הלכותיה מותאמות לנטיותיו או לנוחיותו של האדם.

להמשך הקריאה

מחלוקת

ישעיהו לייבוביץ'

תגובה אחת
  • x

    עמה החברתי של השבת הוא מיסודותיה, וישיש לעשות  נסיון להשיב עטרה ליושנה,

    חייבים לחדד את ההכרה כי מצוות השבת אינה שייכת למצוות האמונה בבורא עולם בלבד, אלא קיים בה יסוד חברתי משמעותי האמור לעצב את מבנה החברה היהודית.

    יסוד זה נדחק הצידה מכמה סיבות:

    בניית חברה מתוקנת מרגשת פחות מחוויה דתית, מהפכת השבת הפכה לנורמה והתפתחו פתרונות שונים, השבת מזוהה עם מפלגות פוליטיות-דתיות, התפיסה הסוציאליסטית ירדה ממעמדה והתפיסה שעדיף לתת חופש התגברה על החזון לעצב את רשות הרבים.

    להמשך הקריאה

    מחלוקת

    הרב יובל שרלו

קניות כתרבות?

x

"מוכרחים לסגור את מרכזי הקניות והקניונים"' קובע עוז, והשופט חשין מציע אלטרנטיבות תרבותיות, בתחבולות ולא בחקיקה. שניהם יוצאים מנקודת הנחה שהציבור הרחב לא יודע מה טוב לו (תבואו, תעשו אצלם שבת), הוא שבוי בעולם חומרני נחות, והשבת כפי שהיא "צריכה" להיות, רוחנית כמובן, אבדה.

מאיפה לעמוס עוז החוצפה לקבוע שפעילות של בתי-תרבות היא יותר שבתית מפעילות של קניונים? ומה הוא מציע לעשות עם הילדים של כל ההורים שסוף סוף התפנו מהקריירה שלהם בסוף השבוע ועכשיו יילכו לבית התרבות להעשיר את עולמם הרוחני?

מה אתה מציע לכל אלה שהם כבר לא שוחרי תרבות צעירים ללא משפחה ועוד לא הגיעו לפנסיה? שיש להם ממש משפחה לבלות איתה בשבת. שלא לדבר על זה שכל פעילות תרבותית כזו או אחרת היא לא פחות מסחרית, צרכנית ומחללת שבת מכל בחינה הלכתית

להמשך הקריאה

השופינג כתרבות ראויה

השופינג כתרבות ראויה

2 תגובות
  • x

    אין סיבה ששבת תהפוך ליום לאומי של שופינג. צריך להשאיר את הקניונים ומרכזי הקניות סגורים, ולחפש אולי יום אחר בשבוע שבו עם ישראל יערוך קניות

    שבת היא המתנה היפה ביותר שתרבות ישראל נתנה לעולם כולו. זהו יום אחד שונה לא רק למנוחה אלא בעיקר להתעלות רוחנית ומשפחתית. אני מקווה שהמתנה הזו תמשיך ללוות אותנו תמיד

    להמשך הקריאה

    עמוס עוז
    מחלוקת

    עמוס עוז

    • x

      ציבור ישראלי רחב "מצביע ברגלים" בעד קיום פעילות מסחרית כחלק מאפשרויות הבילוי בשבת.

      יש להתחשב בצורך זה ולאפשר פעילות מסחרית במרכזי מסחר או קניונים לזמן מוגבל במהלך השבת.

      דוברים: התנועה הרפורמית, גלעד קריב.

      להמשך הקריאה (מסמך להורדה)

      השופינג כתרבות ראויה
      מחלוקת

      השופינג כתרבות ראויה

x

ציבור ישראלי רחב "מצביע ברגלים" בעד קיום פעילות מסחרית כחלק מאפשרויות הבילוי בשבת.

יש להתחשב בצורך זה ולאפשר פעילות מסחרית במרכזי מסחר או קניונים לזמן מוגבל במהלך השבת.

דוברים: התנועה הרפורמית, גלעד קריב.

הציבור רוצה קניות בשבת
מחלוקת

הציבור רוצה קניות בשבת

הקונפליקט הדתי – חילוני

x

אני לא חושב שמה שהיה טוב לבן גוריון לא לטוב לשרים היום", הוא הסביר. "המאבקים גורמים לשני הצדדים לפרוץ (את הסטטוס קוו). אם נגיע לכך שהסטטוס קוו יהיה חוק יסוד, יש סיכוי שהמדינה תשקוט הרבה שנים, ולא יהיו מאבקים בין חילוניים וחדרים".

להמשך הקריאה

תומכי הסטטוס קוו

תומכי הסטטוס קוו

2 תגובות
  • x

    מאיר בוזגלו, תנועת תיקון:

    תיקון מבקשת להניח על סדר יומו של הדיון הציבורי את סוגיית  מקומה המרכזי של השבת. השבת אינה עניין ל"דתיים" בלבד.

    הותרת המאבק על דמותה של השבת לחברה החרדית ולמפלגות הדתיות בלבד הינה תעודת עניות לחברה הישראלית. וכך נמצא כי בעוד הרטוריקה הציבורית משתבחת בהיותה של ישראל מדינה יהודית – השבת  נדחקת נכלמת לקרן זווית.

    להמשך הקריאה

     

    רות קלדרון:

    צריך לעדכן את הטטוס קוו. הוא מבוסס על זה שהדתיים מעוניינים שבשבת והחילונים לא. זה כבר לא כך.

    לצפייה

    לעצב שבת חדשה
    מחלוקת

    לעצב שבת חדשה

  • x

    הרב לאו:

    בתי מסחר ורשתות שיווק חיללו קדושת השבת, עברו על חוק שעות עבודה ומנוחה וזלזלו בחוק העזר העירוני", כתב לאו. "האם ראויים הם לפרס?! האם יהיה חוטא – נשכר?! בידך הדבר

    להמשך הקריאה

    "תל אביב היא חלק ממדינת ישראל"

    לצפייה

    גדעון סער:

    אותם בעלי עסקים עבריינים שפעלו במשך שנים בניגוד לחוק ופתחו את עסקיהם בשבת, חרף האיסור לעשות כן, יקבלו כעת "פרס" בדמות היתר רשמי לפתיחת עסקיהם בשבת, היתר שמקורו נובע מהפרת החוק על ידם בתקופה שקדמה לתיקון חוק העזר. וזאת, מבלי שהצורך הציבורי בכך (ואיזונו עם ערכים ומטרות ציבוריות אחרות) הובהר דיו.לעומתם, אותם בעלי עסקים אשר הקפידו בשמירת החוק ונמנעו מלפתוח את עסקיהם בשבת, לכל הפחות יתקשו, בקבלת היתר בשל מגבלת מספר המרכולים והרחובות שנקבעה בחוק העזר.
    על משמר הכנסת | הנוסח המלא להחלטת שר הפנים גדעון סער, לעניין סגירת מרכולים בשבת ברחבי תל אביב.

    הליכה בדרך זו יש בה משום עידוד עבריינות ופעולה בניגוד לחוק. אין צורך להבהיר כי אין ביכולתה ובסמכותה של רשות מינהלית להתעלם מעבירות על החוק ובוודאי שאין ביכולתה לעודד פעילות כאמור.

    אשר על כן, אישור חוק העזר המוצע מנוגד לכלל בסיסי במשפט הקובע כי "אין חוטא יוצא נשכר", מנוגד לתקנת הציבור ועלול ליצור זילות לעקרון שלטון החוק שהינו הבסיס של כל מדינה דמוקרטית, ודי בכך כדי לפסול את פתיחת המרכולים המבוקשים בשבת.

    להמשך הקריאה

    "אפילו ת"א היא חלק ממדינת ישראל"
    לצפייה

    חיזוק מעמד השבת
    מחלוקת

    חיזוק מעמד השבת

x

רות קלדרון:

לצפייה

 

רון חולדאי:

בדיוק כמו שבבני ברק מותר לעירייה לסגור את כל החנויות ובנצרת לפתוח את כולן כך שומר חוק העזר העירוני על צביון השבת בתל אביב יפו ובערים דומות לה.

האיזון העדין אותו אנו מבקשים לעגן בחוק העזר מבטא יותר מכל את ה"רוח התל אביבית"- הדואגת לקיום יום מנוחה בשבת כערך סוציאלי במדינת היהודים כשרוב רובה של הפעילות המסחרית לא מתקיימת, לצד מתן שירות נדרש למימוש החופש של כל אחת ואחד להנות מיום המנוחה בדרכו ואשר מממשת הלכה למעשה את חזונו של הרצל למדינת היהודים החופשית. נמשיך לשמור על תל אביב-יפו כעיר ללא הפסקה ונפעל בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותנו על מנת לשמור על צביונה של העיר

להמשך הקריאה

 

תומכי ההכרעה המקומית

תומכי ההכרעה המקומית

תגובה אחת
  • x

    העברת הסמכות לעיריות היא בעייתית

    <a href="http://sugia.net/source/%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%A2%D7%A1%D7%A7-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA/?id=585" target="_blank">וחוק ההסמכה</a> עצמו הוא לא חוקתי.

    בנושא כזה בו יש השלכה רוחבית על כל האזרחים,

    המדינה היא זו שצריכה להכריע ולא העיריות.

    מה הועלנו אם עיריית גבעתיים למשל, תסגור את המרכולים

    ולעומתה, רמת גן תפתח? הרי שזה יפגע קשות במרכולי גבעתיים.

    החלטה זו צריכה להתקבל בדרג הממלכתי.

    &nbsp;

    דוברים: עו"ד יהודה רסלר

    תומכי ההחלטה הממלכתית – כלל ישראלית

    תומכי ההחלטה הממלכתית – כלל ישראלית

תוכן עניינים

השבת בצומת היהודית דמוקרטית

לקריאה

איסור מסחר בשבת מטעמים סוציאליים

לקריאה

קניות כתרבות?

לקריאה

הקונפליקט הדתי – חילוני

לקריאה

תגובות אחרונות

user profile image
הרב יובל שרלו 20.05.2015 20:26

אמנם, מסיבות שונות בעולם הדתי פחות מדברים על טעמה החברתי של השבת,

אך זוהו עוול למצוות זו.

מצוות השבת אינה שייכת למצוות האמונה בבורא עולם בלבד,

אלא קיים בה יסוד חברתי משמעותי

האמור לעצב את מבנה החברה היהודית.

יסוד זה מצוי כבר בפסוקי המקרא באופן מובהק:

בספר שמות ובספר דברים.

>

משתתפים